Kinks ופטישים: איך לדבר עליהם כמו מבוגרים

הנה נתון שאמור להרגיע: בסקרים גדולים, רוב המבוגרים מדווחים על לפחות דבר אחד לא שגרתי שמדליק אותם. להיות עם "משהו" זה לא החריג — להעמיד פנים שלאף אחד אין זה החריג.

להעלות את שלכם

• תזמון: אחרי אמון, לפני ציפיות. לא בהודעה השלישית ולא אחרי חודשים של הסתרה. כשהצ׳אט כבר נוח וכנה — זה החלון.
• מסגרו את זה כהצעה, לא כווידוי. "אני ממש בעניין של X — זה משהו שיכול להישמע לך כיף?" בלי להתנצל ובלי הקדמה רועדת. בושה מדבקת; גם רוגע.
• מתקדמים בהדרגה. קודם מזכירים את הגרסה הרכה. אם התגובה סקרנית, יש מקום להמשיך.

לשמוע של מישהו אחר

אתם מחזיקים את הפגיעות שלו. גם אם זה ממש לא בשבילכם, תשובה טובה מורכבת משני חלקים: כבוד ואז כנות. "זה לא בשבילי — אבל אני שמח/ה שסיפרת" שומר על האמון שנבנה במשך שבועות.

שני קווים ברורים

כל מה שמעל חל על מבוגרים בהסכמה. כל דבר שמערב מי שלא יכול להסכים או לא הסכים אינו kink אלא עבירה — ולדחוף מישהו להעדפה שלכם זו פשוט הטרדה בתחפושת.

מעבר לקווים האלה? מותר לכם לרצות מה שאתם רוצים. דברו על זה כאילו זה נורמלי — כי זה נורמלי.